פוסט הישבנים של אתמול הותיר בי טעם של עוד. אחרי רצף הישבנים האלמוניים הזה, קשה לי להתאפק ולא לתת כבוד לכמה ישבנים מפורסמים.

בגדול, הישבן מקבל יותר תשומת לב כשהוא גדול. יש מקרים בהם הישבן הוא חלק מהפרסונה, למשל אצל ביונסה, מוניקה בלוצ'י, מרילין מונרו או קיילי מינו. במקרים מיוחדים הישבן הוא כל הפרסונה. כזה הוא המצב אצל קים קרדשיאן וג'יי לו. נדמה שהישבן שלהן פיתח אישיות עצמאית, כמו החוטם אצל גוגול. יש ישבנים גדולים שזוכים להתעלמות כי יש להם תחרות חזקה מדי מצד החזה. הקטגוריה הזאת שייכת בלעדית לכריסטינה הנדריקס. השאלה המנחה את המתבונן צריכה להיות מי עושה את מי, התחת את הבנאדם או הבנאדם את התחת, ומה קדם למה – הפרסום לתחת או התחת לפרסום.

התחת של קים קרדשיאן יוצא לבלות

התחת של קים קרדשיאן יוצא לסידורים

התחת של ג'ניפר לופז בשמלת קוקטייל

התחת של ביונסה על השטיח האדום

יש ישבנים שזוכים לתיעוד מגזיני, לעתים איקוני.

מרילין מונרו

מוניקה בלוצ'י פעם ראשונה

מוניקה בלוצ'י פעם שניה

סקרלט ג'והנסון

שרלוט רמפלינג

ישבנים אחרים מקבלים תיעוד קולנועי.

בריז'יט בארדו, "הבוז"

פז דה לה הוארטה, "גבולות השליטה"

סקרלט ג'והנסון, "אבודים בטוקיו"

אבל רגעים מבוימים כאלה הם נדירים מדי. האמת היא שבשגרה כולנו נשמח לראות כל ישבן, גדול או קטן ככל שיהיה. אם יש דבר שתמונות פפראצי לימדו אותי, זה שגם הישבן הקטן והשטוח ביותר נראה עגול ועסיסי על ארבע.

התחת של פנלופה קרוז

התחת של לייטון מיסטר

התחת של ג'סיקה אלבה

התחת של מירנדה קר + נקודת חן

התחת של ביונסה