ידידי בטלוויזיה היפנית, בניגוד די גמור לידידי בטלוויזיה הישראלית, הם אנשים שאפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות. שעשועוני הטלוויזיה שלהם, שמתרכזים ברוב המקרים בהשפלות פיזיות של המשתתפים, מצחיקים הרבה יותר מכל מערכון ממוצע של ארץ נהדרת, אבל הדבר שאני באמת אוהב שם הוא הגרוב היפני העולה מהם: רוח של עם שלא לוקח את עצמו ברצינות ותופס את הגוף כמרחב גרוטסקי ובלתי נשלט, קומדיה של טעויות. כולם מושפלים כאן, גברים ונשים, ולאף אחד אין לרגע את האשליה שהגוף של האחר מגוחך יותר משלו. כולנו ילדים מגוחכים של אלוהים.
|
|
||
|
23/10/2009 17:12
מוזיקה חמה: Galaxy 2 Galaxy, hi-tech jazzחבר טוב דרש ממני לכתוב משהו על המסיבה של טיירי קופר הערב בבלוק, והאמת היא שכבר כמה זמן אני רוצה לכתוב על מוזיקת המועדונים של סוף האייטיז ותחילת הניינטיז, אבל כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה, הרגשתי שמה שבאמת בא לי לעשות עכשיו זה להיות בהופעה חיה של גלקסי 2 גלקסי, אם אפשר ביפן. תראו את האנרגיה בקהל. קחו אותי אתכם הערב, יפנים טובי מזג! הקליפ המרגש הזה מעביר בי צמרמרות כל פעם שאני צופה בו מחדש (נראה לי שיותר מאלף צפיות שרשומות שם בוצעו על ידי). לא מוזיקת מועדונים מוקלטת, אלא מוזיקה חיה, שמנוגנת על ידי ג'זיסטים נונשלנטיים, שכבר ראו ושמעו הכל. דיס איז נוט טכנו, דיס איז נוט טכנו, דיס איז היי-טק ג'ז! |
מי אני
אני כבר לא בן עשרים אבל עדיין לא
שלושים. אוהב בירה, אוהב בחורות, ואוהב בחורות שאוהבות בירה. שלחו לי קצף ל: shotevekam@gmail.com הטוויטר שלי ה RSS שלי 
|
|