שותה וקם: בירה, בחורות, ובחורות שאוהבות בירה…

אני הולך ומשתכנע שטרי ריצ'רדסון ודב צ'רני הם אותו בנאדם

Jacques הוא רבעון אירוטי בניחוח רטרואי שנוסד בברוקלין בשנה שעברה. הסרטון הבא מנסה לקדם את הגיליון החמישי של Jacques, שייצא בחודש מאי ויוקדש לספורט. אף פעם לא שיחקתי סקווש, אבל פתאום אני מבין שמדובר בענף מאוד סקסי. מעבר לתנאי השטח (חדר סגור, הד), בעקרון הבסיסי של לחבוט את הכדור אל הקיר ולקבל אותו בחזרה, יש משהו מן האוננות.

כשחושבים על זה, הסרטון הזה לא כל כך שונה מפרסומת של אמריקן אפרל. לא ברור לי כבר מי מקבל השראה ממי: הפרסום מעולם הפורנו, או עולם הפורנו מעולם הפרסום. ספורטס אילוסטרייטד מוציאים כל שנה גיליון בגדי ים, Jacques מוציא גיליון ספורט, פירלי מוציא לוח שנה ארוטי, אמריקן אפרל עושה תחרות ישבנים, והנה גם הפרסומת הזאת של ריבוק שמסתמכת כולה על ישבנים, ואפילו לא על פרצוף אחד:

כשהייתי מתעקש שהסלט לא ייגע בשניצל ובפירה, אמא שלי תמיד היתה אומרת לי שבבטן הכל מתערבב. אני מרגיש שזה גם המצב עם כל הידידים שהזכרתי למעלה. מגזין ממוסחר, מגזין עצמאי, דאון טאון אל איי, מפעלי זיעה – בסופו של דבר הכל מסתכם באסתטיקה של ישבנים, ציצים וביקיני.

לינקים חמים: דניאל גורדון

אין דבר קל יותר מלתאר עבודת אמנות במילה "מטריד". זה מוציא אותך בן אדם רציני, ופותר אותך מהסברים. זה מוצא נלוז, אבל אני נאלץ לבחור בו הפעם. העבודות של דניאל גורדון הן מטרידות. לא רק היצירות עצמן מטרידות, אלא גם האופן שבו הוא עושה אותן. גורדון בונה יצירות קולאז' תלת מימדיות ואז מצלם אותן. בוידאו למטה תוכלו לראות אותו עוקר עין לאחת מבובות הנייר שלו.

חוץ מהקולאז'ים שהוא יוצר בסטודיו הוא גם מצלם את עצמו עף, ועושה כל מיני ניסויים בצילום כמו לשלוח לעצמו מכתבים עם בולים מצולמים שהוא יצר בעצמו ולבדוק אם הדואר מאשר אותם. מקווה שהבנתי את זה נכון. בכל מקרה, אני ממליץ לצפות בוידאו.

ראיון עם דניאל גורדון בסטודיו שלו בברוקלין:

מוזיקה חמה: The Drums – Let's Go Surfing

הילדה של אח שלי בת עשר. אני שואל אותה, למה את מקשיבה עכשיו? היא: שירים. אני: איזה שירים? היא: לא יודעת, שירים. אני: איזה שירים, למשל? היא: לא יודעת, כל מיני. אני, בדאגה: את יכולה להגיד לי שם של אחד? היא: לא זוכרת, יש כמה.

אני מבין את הגישה הזאת. הגישה הזאת אומרת, אני שומעת כל מיני דברים שאני לא מחויבת אליהם. מה שדגתי על הדרך. אם אהבתי שיר של להקה, זה לא אומר שאני חייבת לאהוב את הלהקה, או לזכור איך קוראים לה. אני אוהבת את השיר. אני רושם לעצמי להביא לה כמה חבילות ריטלין ליום ההולדת הבא.

The Drums
היא רביעייה ברוקלינאית סימפטית עם מגע קליפורני. הכנסתי לשאפל שלי את השיר הזה. גם הוידאו חמוד מאוד. אני אוהב לראות פדלאות מנסות לרוץ.