|
|
||
|
30/09/2009 23:46
מוזיקה חמה: פול סיימון, I know what I knowלמקרה שמישהו שכח, פול סיימון הוא בן אדם סופר גרובי, והוא גם מביא הרבה כבוד לנמוכים באשר הם. אני לא מנסה לומר שאני נמוך, כי אני לא, אבל אני נוטה להזדהות עם גברים מקופחים פיזית. לא כך הוא לגבי נשים מקופחות פיזית. תהרגו אותי, אני אוהב כוסיות. הנה פול לוקח את זה בחזרה לאפריקה, מתוך האלבום גרייסלנד:
30/09/2009 01:42
ערס נכנס לבר
ערס נכנס לבר. הברמנית שואלת: "זה כאב?". הערס: "מה כאב?" הברמנית: "כשנפלת מהכוס של אמא שלך?" נ.ב: במבט ראשון זו עשויה להיראות לכם בדיחה גרועה, אבל האמינו לי – אחרי כמה קריאות חוזרות ושתי כוסות בירה היא תפיל אתכם על הרצפה.
29/09/2009 22:41
תעשה טובה, צלם אותי מהצד המגולח
הופתעתי לראות את אליס דלאל מסתכלת עלי מהמודעות של טי.אן.טי. אני לא יודע מי קונה טי.אן.טי, ואני מניח שמי שקונה טי.אן.טי לא יודע מי זאת אליס דלאל. אליס דלאל, ברזילאית במקור, היא בת של מיליארדר ונכדה של טייקון נדלן. הסנדקים שלה הם מיק ג'אגר ומריו טסטינו. היא דוגמנית, והקטע העיקרי שלה הוא שהיא מגלחת חצי מהראש, ושאין לה בעיה ללכת טופלס. אני מאוד אוהב בנות של עשירים שמתאמצות לעורר סקנדלים. אבל אני גם שונא ילדים של עשירים כי בניגוד אלי הכל בא להם בקלות בחיים. בכל מקרה, נראה שפאפוש מטיל מצור רציני על הכסף – אחרת למה אליס מצטלמת לקמפיין של טי.אן.טי? תוך כדי שאני כותב את זה, אני מבין שאני לא סובל אותה. מדובר בבחורה סטנדרטית, לא גבוהה במיוחד, לא יפה במיוחד, והייתי שם את כל הכסף שלי על זה שגם לא חכמה במיוחד, שהפכה לדוגמנית ולמפורסמת רק כי אבא שלה עשיר, וכי החברות שלה מפורסמות, גם הן בגלל האבא. למשל, החברות המייבשת שלה עם פיקסי גלדוף, אחת משתי הבנות הנודניקיות של בוב גלדוף. סביר להניח שאם אליס היתה מגדלת בחזרה את השיער, אף אחד לא היה זוכר מי היא. ובכל זאת, החלטתי שהיא ראויה להכנס לפנתיאון החתיכות שלי, כי בסופו של דבר בהיררכיה בינינו היא למעלה ואני למטה. בעזרת השם.  אליס עם פיקסי גלדוף, עוד בת של  שותה כדי לשכוח את הכסף של פאפוש  שיכורה מהתחת  אל תשאלו אותי מה קורה בתמונה הזאת .
28/09/2009 20:00
ואלוהים ברא את הטיזרית
בריז'יט ברדו בת 75 היום. ברדו, אלילה צרפתית אמיתית, האמא של כל החתיכות באשר הן, הספיקה להופיע ביותר מ-50 סרטים לפני שפרשה סופית מהקולנוע בגיל 39. ואני מצטט אותה: "הייתי שחקנית גרועה ונשארתי שחקנית גרועה". אם יצא לכם לראות את הסרט הטרחני של גודאר, "הבוז", בוודאי נהנתם כמוני מסצנת הפתיחה בה היא שוכבת ערומה על המיטה, שואלת את בן זוגה האם הוא אוהב את הקרסוליים שלה, האם הוא אוהב את הברכיים שלה, האם הוא אוהב את התחת שלה, האם הוא אוהב את הגב שלה. בזמנו היא עוררה סקנדלים, והיום כשמסתובבות בעולם בחורות עם סקס טייפים כמו פריס הילטון ובחורות עם ניפ סליפס וסייד בובז כמו לינדזי לוהן, יש בי קצת געגועים לימים תמימים יותר, בהם סקנדלים היו אמיתיים וקטלניים יותר.
27/09/2009 19:08
מוזיקה חמה: Girlsתל אביב מלאה חתיכות. מדי פעם אני הולך בשדרות רוטשילד ומרגיש שאני על סט של סרט אימה בשם "מתקפת הכוסיות", שבו צבא של כוסיות מרירות נוחת על העיר ויוצא לציד אחרי כל חלקיק של שלווה גברית שנותרה בה. כל מכוער כמוני, שניסה פעם לחייך לחתיכה, יודע על מה אני מדבר. המבט החומצי החוזר, התחושה שאם היא תחזיר חיוך זה יכניס למינוס את חשבון הבנק של אבא שלה. תמיד בראש השנה עושים כל מיני רשימות בעיתונים, אבל משום מה מעולם לא נתקלתי ברשימה הכי מתבקשת: מאה הכוסיות הכי מרירות בתל אביב. הייתי שולח את החתיכות התל אביביות לקורס הליכות אצל אחיותיהן בסן פרנסיסקו. לא שהייתי שם, אבל התחושה שלי היא שהגירלז שם מחזירות חיוך בלי לעשות חשבון. ולראיה סדרת הקליפים של הצמד הסן פרנסיסקואי גירלז, שמוציא השבוע את אלבום הבכורה שלו. זה תקליט גוד וייבז שקל מאוד להתענג עליו משמיעה ראשונה, אבל הקטע שהכי מצא חן בעיני הוא הקליפים שלהם, שנראים כמו סרטי שמונה מילימטר ומלאים בכוסיות טובות מזג, שאני בטוח שגם אם תייבש אותם חמש שעות בקנטינה – עדיין יחזירו חיוך לכל עובר ושב. |
מי אני
אני כבר לא בן עשרים אבל עדיין לא
שלושים. אוהב בירה, אוהב בחורות, ואוהב בחורות שאוהבות בירה. שלחו לי קצף ל: shotevekam@gmail.com הטוויטר שלי ה RSS שלי 
|
|
