אם יוטיוב היה קיים לפני שישים שנה, כל הסרטונים היו נראים ככה. מעציב אותי לחשוב על כל אותם אנשים בודדים ומתוסכלים, שרק היו צריכים את הפלטפורמה הנכונה כדי לחלוק את תחביבם האקסצנטרי והמופרך עם העולם. תחשבו כמה סרטוני Leave Marilyn alone העולם החמיץ בגלל שהטכנולוגיה איחרה את המועד.

פור דה רקורד, אני לא חושב שזה נשמע כמו קסילופון.

מאז יום שישי רודפת אותי שיחה שניהלתי עם אח שלי אחרי ארוחת הערב המשפחתית. שאלתי אם הוא רואה מד מן. האמת, סתם ניסיתי לפתוח שיחה ולא ידעתי על מה, ויצאה לי השאלה הזאת. הוא לא ידע מה זה, ואמר שבאופן כללי הוא כמעט לא עוקב אחרי סדרות. הזמן שלו יקר לו, הוא אמר, והוא משתדל לנצל אותו כמה שיותר לדברים שחשוב לו לעשות. תוך כדי שהוא חזר ואמר את זה בכמה וריאציות הבנתי שהעניין כאן הוא לא האם הוא רואה מד מן או לא רואה מד מן. ניצב מולי אדם מספירה שונה לחלוטין. אדם שלא רואה כמעט טלוויזיה, שלא מוריד סדרות, ובטח ובטח שלא גולש שעות על גבי שעות באינטרנט תוך קהות חושים. מהיכרות עם האדם, אני יכול להעיד שהוא אמין. נכון, יש לו בבית שתי טלוויזיות, אבל אלה בעיקר הילדים שלו שצופים בהן. ויש מחשב, אבל הוא משתמש בו בשביל לעבוד, ובשאר הזמן הילדים משחקים בו.

מי זה האדם הזה, בשר מבשרי, שמתעמל חמש פעמים בשבוע, עובד על המחשב תוך הימנעות מגלישת סרק, וקורא ספרים במקום להוריד סדרות? מי הוא חושב שהוא? הוא חושב שהוא מעבר לזמן? מעבר לתקופה שאנחנו חיים בה? מי הוא שיחתור נגד המרחב האינטרנטי כולו ונגד אורח החיים שלי בפרט?

הרגשתי נחות, פגום, אנושי. זה רק דרדר אותי ליותר חוסר מעש. כנראה שאני צריך להשלים עם זה. לעולם לא אהיה כמו אח שלי.

לפעמים קורים סביבך דברים שגורמים לך לרצות לצעוק. אתה שואל את עצמך – ווט דה פאק. ואז אתה שואל את עצמך – האם אני אמור לשתוק אל מול הווט דה פאק הזה? אני לא מדבר על אגם רודברג על שער פנאי פלוס בתפקיד האישה הסקסית בישראל (למרות שאני כן). אני מדבר על מגיפת החוקים שמשתוללת באירופה נגד לבישת הבורקה.

לפעמים אנשים אומרים: צריך להרוג גברים שהולכים עם מכנסיים קצרים, או, צריך להרוג אנשים שהולכים עם כפכפים ועם האצבעות המגעילות שלהם בחוץ, או צריך להרוג גברים שעירים שלובשים גופיות. אני מבין שיש אנשים שלא יכולים לשאת את המראה של הגוף האנושי כי זה מזכיר להם את עצמם, כמוני, אבל לא הייתי רוצה לקום מחר בבוקר ולגלות שנחקק חוק שאוסר עלי ללבוש מכנסיים קצרים, כפכפים וגופיה. חשוב לי להגן על זכותי להתאוורר בפומבי, ולכן גם חשוב לי להגן על זכות בנות דודותיי להתעטף בפומבי. יד על הלב, לא הייתם מעדיפים לראות את אגם רודברג עם בורקה במקום חזיה ותחתונים?

בורקה על פי חוסיין שאלאיין: