אני לא יודע כמעט כלום על ענת קם-גייט, אבל מרגיש צורך לפרגן לה את הקליפ החמוד הזה, כדי שלא יגידו לי אחר כך שעמדתי מנגד ושתקתי.

רי רסמוסן, דוגמנית, ניגשה אל טרי ריצ'רדסון במסיבה בפריז והטיחה בו שהוא משפיל נשים, מנצל ילדות, וגורם להן להצטלם לתמונות שהן יתביישו בהן, ושהסיבה היחידה שהוא מזיין בחורות היא שיש לו מצלמה וקשרים בעולם האופנה.

רסמוסן טוענת שריצ'רדסון לא ענה לה, אלא ברח מהמקום, ויום אחרי המסיבה התקשר לסוכנות שלה כדי להתלונן שהיא תקפה אותו מול לקוחות.

לא שמעתי קודם על רסמוסן. מסתבר שהיא דוגמנית דנית ביסקסואלית בת 32, שגם כותבת ומביימת סרטים, והופיעה בתפקיד הראשי בסרט של לוק בסון, Angel A. בניגוד למה שאולי משתמע מדבריה, מחיפוש תמונות שלה בגוגל עולה שאת רוב קריירת הדוגמנות שלה עשתה כשהיא כמעט לא לובשת כלום. האם עכשיו היא מתחרטת על זה בדיעבד, או שיש לה עניין ספציפי עם טרי ריצ'רדסון?

בעמוד הויקיפדיה שלה מופיע הציטוט הבא שלה: "הפעם היחידה שדיגמנתי לויקטוריה סיקרט היתה בגלל שכמו כולם רציתי לשכב עם דוגמנית על. ועשיתי את זה!".

ככל הנראה ריצ'רדסון שכב עם דוגמנית שגם רסמוסן שכבה איתה, ומשם העוינות. אני מחכה לחשיפת הצלע השלישית בסיפור הזה.

Jacques הוא רבעון אירוטי בניחוח רטרואי שנוסד בברוקלין בשנה שעברה. הסרטון הבא מנסה לקדם את הגיליון החמישי של Jacques, שייצא בחודש מאי ויוקדש לספורט. אף פעם לא שיחקתי סקווש, אבל פתאום אני מבין שמדובר בענף מאוד סקסי. מעבר לתנאי השטח (חדר סגור, הד), בעקרון הבסיסי של לחבוט את הכדור אל הקיר ולקבל אותו בחזרה, יש משהו מן האוננות.

כשחושבים על זה, הסרטון הזה לא כל כך שונה מפרסומת של אמריקן אפרל. לא ברור לי כבר מי מקבל השראה ממי: הפרסום מעולם הפורנו, או עולם הפורנו מעולם הפרסום. ספורטס אילוסטרייטד מוציאים כל שנה גיליון בגדי ים, Jacques מוציא גיליון ספורט, פירלי מוציא לוח שנה ארוטי, אמריקן אפרל עושה תחרות ישבנים, והנה גם הפרסומת הזאת של ריבוק שמסתמכת כולה על ישבנים, ואפילו לא על פרצוף אחד:

כשהייתי מתעקש שהסלט לא ייגע בשניצל ובפירה, אמא שלי תמיד היתה אומרת לי שבבטן הכל מתערבב. אני מרגיש שזה גם המצב עם כל הידידים שהזכרתי למעלה. מגזין ממוסחר, מגזין עצמאי, דאון טאון אל איי, מפעלי זיעה – בסופו של דבר הכל מסתכם באסתטיקה של ישבנים, ציצים וביקיני.